בגן הילדים שלי היה שער ירוק. לפעמים היה חורק כשפתחו אותו... באותו יום תכול שמיים מישהו שכח לסגור אותו. חיכיתי דקותיים עוצרת נשימה , הסתכלתי סביב. הגננות בפנים. הילדים רועשים בחוץ . ניגשתי לשער..חמקתי החוצה..ורצתי..מהר ככל שנשאוני רגלי השמנמנות. מעבר לפינה היה שדה פרחים צהוב. התישבתי במרכזו מסביבי זמזמו דבורים. נמלים צעדו בשורה.חיפושיות מיהרו. ופרפרים התעופפו. ישבתי שם עד השמש התקררה .